עיצוב בפרטים הכי יומיומיים, הפעם מוגש - בניחוח צרפתי

חייבת לומר, חודש אוגוסט היה קשה. שתרים יד מהמקלדת כל מי שמזדהה.
 כל תא בגופי זעק - חופש!!!
סוכות סומן כזמן מצוין להזמין כרטיסי טיסה, זרקנו חץ לכיוון מפת העולם שעל הקיר והחץ ננעץ בצרפת.
 מי אני שאתווכח עם מקריות כה מלבבת, שרתי בלב וארזתי תיק לי ולבן זוג.

הרבה נאמר על צרפת. האוכל, הנשים, העיצוב והסטייל.
דווקא בא לי בפוסט הזה להתייחס לדברים הכי יום יומיים ומשעממים שיש. הפרטים הקטנים של היום יום, כמו, נגיד ידית של דלת.

אתחיל בזה שהטיול שלנו היה לנורמנדי וכמה ימים בפריז.
אחרי יום בפריז נותרנו פעורי פה: הצרפתים אכן דוגלים באמונת אלוהי הפרטים הקטנים -
GOD INDEED IS IN THE DETAILS
או לפחות... בצרפת.

:לא אלאה אתכם... אבל

 אבחנה מס' 1

 .אפשר בהחלט להתאהב בדלת ובידית. על גבול הפטישיזם

:ראו מדוע

הסתובבתי בפריז כאחוזת דיבוק וניסיתי לא לפספס אף משקוף ואף דלת. לא פלא שכל כך הרבה אמנים הגיחו מהעיר הזאת או לפחות עצרו בה. עבורי זו הייתה חנות ממתקים.

אבחנה מס' 2

בכפרים בנורמנדי - אין פינה לא מטופחת ואפילו ארגזי הזבל נראים טוב. אסתטיקה זה פשוט ב DNA שלהם, אולי כמו היזמות ב DNA -שלנו.
תשפטו לבד:

אבחנה מס' 3
אולי הסוד הוא... בהיסטוריה.
נכון, גם לנו יש היסטוריה. אבל אצלנו זה... עתיקות, כאשר אצלם זה החיים.
בארץ יש והייתה בעיית רצף. הרבה יותר קל לנו להרוס מאשר לשמר. כשאנחנו רוצים קיר בריקים "אותנטי" נבחר בבריקים מ"פירוק". בצרפת, אין צורך בבריקים מפירוק כי אין צורך לפרק שום דבר, רק לחשוף שכבה קיימת.

אבחנה מס' 4

נראה שעיצוב פנים אצל הצרפתים זה עניין שבשגרה. כשחיים בסביבה אסתטית כל כך, ערמה של היסטוריה משפחתית שמוצגת לראווה ומסתדרת לה לראווה בחינניות הרמונית - היא פשוט מקסימה. כשזה מגיע בשילוב עם קרואסון ובגט - ארוחת בוקר מקומית קלסית... בקיצור כמו שהבנתם,   צללתי לתוך שביעות רצון ואופוריה עילאית.

5. סטייל אישי. לא במובן שחשבתם עליו.
אפשר לשבת בקפה פריזאי ולהסתכל שעות על העוברים ושבים. מיד מזהים את המקומיים, ומיד מבדילים בתיירים.

בסטיילינג האישי של הפריזאים קיימת אותה שימת לב לפרטים, אותה מסורת עתיקת יומין של הקפדה, של דיוק.
כמו שאומרים. תמונה אחת שווה אלף מילים.
להתאהב. בלי קשר לגיל או מקום.